מִזְמֹ֡ור[1]  שִׁיר־  חֲנֻכַּ֖ת  הַבַּ֣יִת  לְדָוִֽד׃  אֲרֹומִמְךָ֣  יְ֭הוָה  כִּ֣י  דִלִּיתָ֑נִי  וְלֹא־  שִׂמַּ֖חְתָּ  אֹיְבַ֣י  לִֽי׃  2   יְהוָ֥ה  אֱלֹהָ֑י  שִׁוַּ֥עְתִּי  אֵ֝לֶ֗יךָ  וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃  3   יְֽהוָ֗ה  הֶֽעֱלִ֣יתָ  מִן־  שְׁאֹ֣ול[2]  נַפְשִׁ֑י  חִ֝יִּיתַ֗נִי  [מִיֹּורְדֵי־[3]  כ]  (מִיָּֽרְדִי־  בֹֽור׃  ק

4   זַמְּר֣וּ  לַיהוָ֣ה  חֲסִידָ֑יו  וְ֝הֹוד֗וּ  לְזֵ֣כֶר  קָדְשֹֽׁו׃  5   כִּ֤י  רֶ֨גַע[4]  בְּאַפֹּו֮  חַיִּ֪ים[5]  בִּרְצֹ֫ונֹ֥ו  בָּ֭עֶרֶב  יָלִ֥ין  בֶּ֗כִי  וְלַבֹּ֥קֶר  רִנָּֽה׃  6   וַ֭אֲנִי  אָמַ֣רְתִּי  בְשַׁלְוִ֑י  בַּל־  אֶמֹּ֥וט  לְעֹולָֽם׃  7   יְֽהוָ֗ה  בִּרְצֹונְךָ֮  הֶעֱמַ֪דְתָּה  לְֽהַרְרִ֫י[6]  עֹ֥ז  הִסְתַּ֥רְתָּ  פָנֶ֗יךָ  הָיִ֥יתִי  נִבְהָֽל׃  8   אֵלֶ֣יךָ  יְהוָ֣ה  אֶקְרָ֑א  וְאֶל־  אֲ֝דֹנָ֗י  אֶתְחַנָּֽן׃  9   מַה־  בֶּ֥צַע  בְּדָמִי֮  בְּרִדְתִּ֪י  אֶ֫ל־  שָׁ֥חַת  הֲיֹודְךָ֥  עָפָ֑ר  הֲיַגִּ֥יד  אֲמִתֶּֽךָ׃  10   שְׁמַע־  יְהוָ֥ה  וְחָנֵּ֑נִי  יְ֝הוָה  הֱ‍ֽיֵה־  עֹזֵ֥ר  לִֽי׃  11   הָפַ֣כְתָּ  מִסְפְּדִי֮  לְמָחֹ֪ול  לִ֥י  פִּתַּ֥חְתָּ  שַׂקִּ֑י  וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי  שִׂמְחָֽה׃  12   לְמַ֤עַן  יְזַמֶּרְךָ֣  כָ֭בֹוד  וְלֹ֣א  יִדֹּ֑ם  יְהוָ֥ה  אֱ֝לֹהַ֗י  לְעֹולָ֥ם  אֹודֶֽךָּ׃



[1] In the Septuagint, this word goes before “to the end,” or “The Chief Musician.”  

[2] In a few manuscripts, including Origen’s Hebrew text,

[3] Kethiv reading of מִיֹּורְדֵי־(qal ptc, “from those going down,” supported by Greek, Theodotian, and the Syriac) is preferable to Qere’ reading of מִיָּֽרְדִי־   (inf const, “from my going down,” supported by Aquila, Symmachus, the Targum and multiple manuscrips.

[4] The Greek says “anger in His wrath,” instead of “moment.” The Syriac rebukes this?

[5] IN the Greek and the Syriac, they put it “and” before this

[6] In the Septuagint, the Greek is “to my beauty”….orthographic confusion….”you made my strength stand beautifully”